צדוק נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

לפני יום 8.11.09 היה התובע מנוי על חברת הטלפון הסלולרי פרטנר (אורנג'). בתחילת חודש נובמבר 2009 התקשרו מהנתבעת אל התובע ושאלו אותו אם ברצונו להפחית את עלות התשלום שהוא משלם עבור השימוש בטלפונים הסלולריים שברשותו. משהשיב התובע בחיוב, שלחה אליו הנתבעת איש מכירות, אשר לא היה עובד הנתבע, אלא עובד של חברה חיצונית, אשר הייתה מבצעת את השיווק של שירותי הנתבעת מבית לבית ללקוחות פוטנציאליים. לטענת התובע ובהתאם לעדותו, איש המכירות הבטיח לתובע כדלקמן:

הנתבעת תישא בתשלום עמלת הפסקת השירות של חב' פרטנר בסך 1,900 ₪;

הנתבעת תספק לתובע 4 מכשירי טלפון סלולריים ללא תשלום, 3 מכשירים ניידים ומכשיר קבוע לרכב;

לאור העובדה שהתובע מקבל חבילה שיחות של 700 דקות, הוא לא ישלם יותר מהסך 250 ₪ לחודש.

תוך כדי שיחה סימן נציג המכירות על גבי מסמכים שהיו בידיו איקסים בכל מיני מקומות, ואמר לתובע לחתום על מסמכים אלו.

בדיעבד התברר לתובע כי נציג המכירות סימן על גבי המסמכים שהיו בידיו דברים אחרים לחלוטין מאשר הבטיח לו בעל פה. התובע נאלץ לשלם עבור המכשירים הסלולריים, החיובים החודשיים היו מעל לסך 250 ₪ לכל חודש. התובע פנה פעם אחר פעם לנתבעת, טען בפניה את טענותיו אך ללא הועיל. התובע פנה לנתבעת על מנת לבטל את החוזה ולהתנתק משירותיה, אך הנתבעת לא עשתה כן.

צפיתי שהנתבעת תביא את נציג המכירות שהיה בביתו של התובע והבטיח לו את כל ההבטחות בשם הנתבעת, על מנת שיעיד מטעם הנתבעת. הנתבעת לא עשתה כן. מחדל זה פועל לרעת הנתבעת.

במצב דברים זה עומדת בפני עדותו של התובע לבדה, ומולה עומד מחדלה של הנתבעת להביא לעדות את נציג המכירות שביצע את העסקה עם התובע. לאור זאת, אין לי אל לקבל את עדותו של התובע על כל חלקיה.

למעשה טענת התובע הינה טענת תרמית, וסבור אני שהתובע הוכיח טענתו זו.

לטענת התובע, חייבה אותו הנתבעת בכל חודש בסך 650 ₪ במקום הסך 250 ₪. הנתבעת לא המציאה את חשבונות הטלפון של התובע על מנת להוכיח שכל זמן השיחות החודשי עלה על 700 דקות, למרות שמסמכים אלו מצויים בידיה, והיא הייתה יכולה להציגם לבית המשפט באופן מיידי.

במכתבו לנתבעת מיום 23.7.10 כתב התובע כי נכון למועד זה גבתה ממנו הנתבעת כספים עודפים בסך 1,422 ₪.

התובע תובע מהנתבעת את הסך 26,089.06 ₪ בגין החיובים היתרים שחייבה אותה הנתבעת וכן פיצויים בגין עגמת נפש.

לאור כל האמור לעיל, סבור אני שהסך 10,000 ₪ יש בו כדי לפצות את התובע בגין הכספים העודפים שגבתה ממנו הנתבעת ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:

1) את הסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

2) את הוצאות המשפט בסך 1,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ' שבט תשע"א, 25 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.